מקור איוב י״ב:כ״ג
1 מַשְׂגִּ֣יא לַ֭גּוֹיִם וַֽיְאַבְּדֵ֑ם שֹׁטֵ֥חַ לַ֝גּוֹיִ֗ם וַיַּנְחֵֽם׃
פירוש רמב"ן על איוב י״ב:כ״ג
1 משגיא לגוים, מרבה, ואחר כשירצה יאבדם ולא ינצלו בהיותם רבים ועצומים:
2 שוטח אותם על פני כל הארץ להרבות אותם:
3 וינחם, למקום אבדון, והוא כפול כדרך התוכחות, והתרגום אמר: משטח מצודתא לאומיא ודברינון, כלומר שוטח רשת לרגליהם וינחם ברגליהם להלכד ברשתם: